פס"ד בתביעה למזונות אישה וקטינים ותביעה רכושית של הבעל

שתי תובענות  עומדות ותלויות בפני: האחת - תמ"ש 6070/03 תביעה למזונות אישה ושני קטינים (בעת הגשת התביעה).

השנייה  -  תמ"ש 6072/03 תביעה רכושית שהגיש הבעל ע"פ סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג. פסק-דין זה מתייחס לשתי תובענות אלה.

1.         רקע

            הצדדים לתובענות הם בעל ואישה שנישאו זה לזו בשנת 88' והחל משנת 2003 מנהלים הליכים משפטיים שונים  זה כנגד זו.

           בתאריך 20/4/03 הוגשה תובענה למזונות אישה ( להלן : "התובעת" ו/או "אם הקטינים") ושני ילדים קטינים ( להלן: "הקטינים")  כנגד הנתבע ( להלן "הבעל" ו/או "האב"). כמו כן הגישה התובעת תובענה לפירוק השיתוף בדירת המגורים של הצדדים.

           מספר חודשים לאחר מכן הוגשו על ידי הבעל כנגד האישה שתי תובענות. תביעה רכושית לשמירת זכויות ותביעה למשמורת הקטינים.  תביעה נוספת (כספית) כנגד האישה הוגשה  על ידי אביו של הבעל.  תביעה שנדונה בנפרד וניתן כבר לגביה פסק-דין.

           שתי התובענות התנהלו במשולב כאשר הליכים בתיק אחד משליכים על הליכים בתיק אחר. מעבר לאמור בית המשפט נדרש להתערב גם בחלוקת המיטלטלין בין הצדדים.

.2         התביעה לשמירת זכויות - תמ"ש 6072/03

התביעה לשמירת זכויות הוגשה על ידי התובע (להלן: "התובע" ו/או "הבעל") כנגד הנתבעת (להלן: "הנתבעת" ו/או "האישה") ב - 15/12/03.

בתביעה לשמירת זכויות עותר הבעל ליתן  לו סעד על פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג , שכן לטענתו קיים חשש כי הנתבעת תפעל לסיכול זכויותיו וזכויותיו העתידיות.

שמירת הזכויות מתבקשת לנכסים הבאים:

א.      זכויות לפיצוי פיטורים וכל זכות אחרת שמעבידתה של האישה  תיתן לה עם הפסקת עבודתה.

ב.      זכויות בקופת הגמל "שיאון".

ג.        זכויות בקר. ההשתלמות "קהל".

ד.      זכויות בקר. הפנסיה "מבטחים".

ה.      לקבוע כי מכירת ו/או שיעבוד של רכב בבעלות האישה  מסוג יונדאי יהיו טעונים חתימת שני בני הזוג או אישור בית המשפט.

            בני הזוג נישאו לאחר יום 1.1.74. מכאן, שעל פי סעיף 14 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), הרי "סעיף 3 ושאר הוראות הפרק השני (של החוק) "לא יחולו על בני זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת חוק זה", כלומר, הוראות החוק חלות על ענייני הממון ואיזון המשאבים של בני הזוג.

סעיף 19 לחוק קובע: "תחילתו של חוק זה ביום ז' בטבת תשל"ד (1 בינואר 1974 )".

מכאן, שסעיף 3 לחוק והפרק השני לחוק, חלים - כאמור - על בני הזוג כאן. מכיוון שבין בני הזוג הנ"ל לא נערך הסכם ממון, הם "נכנסים" בגדרו של סעיף 3 לחוק ושל הפרק השני לו.

            סעיף 3 לחוק קובע, שאם "לא עשו בני הזוג הסכם ממון... יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף...". למעשה יוצר חוק זה הסכם ממון בין הצדדים הוא "איזון המשאבים".

סעיף 5 לחוק מסביר "איזון משאבים" מהו, וקובע, כי "עם פקיעת הנישואין... זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג...".